מבכירות עורכי הדין בתחומי המשפט והטכנולוגיה, מחשבים והאינטרנט
מבחר הרצאות לבחירה:
ראיות דיגיטאליות הלכה למעשה
בשנים האחרונות אנו נחשפים לעובדה כי מעת לעת, במסגרת דיונים משפטיים בתיקים פלילים ואזרחיים כאחד, על שולחנו של בתי המשפט מונח תדפיס, פלט מחשב, המוצג כראיה דיגיטאלית, הגזורה מתכתובות דוא"ל, תכתובות בפייסבוק, ווצאפ, אינסטגרם, מסרונים קצרים ממכשיר הסלולאר, צילומי מסך, ראיות אינטרנטיות ועוד.
לעיתים מתברר כי אופן התיעוד והצגת הראיה, אינו קביל, כלומר אינו תקף משפטית ובהעדר המקור הדיגיטאלי, ו/או נאמן למקור הדיגיטאלי, ויש בכך כדי לשנות את "התמונה" בכללותה .
בשונה מאיסוף ראיות בשיטה המסורתית מתוך זירת הפשע, הראיה הדיגיטאלית ממוקמת בשרת ו/או מחשב מרוחק, ולעיתים מחוץ לגבולות מדינת ישראל.
משמעות תופעה זו והשלכותיה רלוונטיות מאוד להליכים פלילים כבדי משקל, במקרים כמו : הטרדות מיניות, אונס, גילוי עריות, פדופיליה, הלבנות הון והימורים. עבירות אלו מחייבות ודורשות מידה רבה של זהירות בטיפול בראיות ובהבאתן לפתחו של בית המשפט.
בהרצאה זו נבחן ונלמד על משמעות הראיה הדיגיטאלית, נציג דוגמאות מהפרקטיקה, נלמד כיצד אוספים ומתעדים ראיה דיגיטאליות, כיצד בוחנים את מקוריותה. הקורס יתמקד במושגי יסוד לרבות מונחים טכניים.
הסכנות שברשת האינטרנט – כיצד נגן על ילדינו ועלינו מפניהם.
בשנים האחרונות אנו נחשפים יותר לתופעת הפולשנות ברשת האינטרנט – בין היתר, פריצה וחבלה במערכות מחשוב, הפצת תמונות פוגעניות ברשת הווצאפ, הסתה וגזענות, הטרדה, ביזוי (שיימינג), הוצאת לשון הרע, פגיעה בפרטיות, סחיטה ואיומים, וכן פגיעה בזכויות יוצרים ובקניין רוחני.
בהרצאתי זו אפרט אודות תופעות אלה תוך התייחסות לכשלים הקיים בנושא, וכן אודות הדרכים המשפטיות והטכנולוגיות הקיימות להתמודדות עם תופעות אלו.
כמו כן אפרט אודות צרכיהם של הגופים השונים העושים שימוש ברשת האינטרנט , כגון המדינה, חברות והאזרח תוך בחינת השאלה בדבר אמינות הרשת, פרטיות והגנה מהעתקה.
לעניין הפרט, נכיר ונתוודע אל תופעות הפולשנות ברשת האינטרנט; נלמד אודות אמצעי ההגנה הקיימים, הגנת המידע מפני פגיעה, דואר זבל, חוק הגנת הפרטיות, ועוד.
הזכות לפרטיות במקומות עבודה כנגזרת מהעידן הגלובאלי
בעולמנו הטכנולוגי, מרבית פעולותינו מצולמות, מתועדות ברשומות מחשב, מוקלטת וכן נאגרות במאגרי המידע של חברות מסחריות בדומה ל טוויטר, אינסטגרם, ווצאפ, גוגל וכן במקומות העבודה, קרי, מרחב פרטיותו של העובד "מתכווץ", וכי יש האומרים כי נעלם כליל.
מנגד, מתהווה ומתעדכנת מסגרת "תובענית" המחייבת ארגונים, חברות, עסקים ומוסדות ממשל לנהל באופן אחראי את המידע אישי המוחזק ברשותם.
חוק הגנת הפרטיות, כמו גם תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), וכן הנחיות רשם מאגרי המידע של הרשות למשפט ולטכנולוגיה (רמו"ט), הם הבסיס המרכזי שמסדיר את סוגיות הזכות לפרטיות בישראל בכלל, כמו גם את נושא הפעלתם והחזקתם של מאגרי המידע הכוללים מידע רב אשר בהגדרתם ראויים להגנה עפ"י חוק זה.
בפועל, סעיף 2 לחוק מגדיר מהן הדרכים האסורות לפגיעה בפרטיות, וכי סעיף 1 לחוק קובע באופן כללי כי "לא יפגע אדם בפרטיותו של זולתו ללא הסכמתו", אך מנגד, נמנע המחוקק להגדיר את המונח "פרטיות" באופן ברור.
בהרצאתי זו נעסוק במשמעות המונח הגנה על הפרטיות במקומות העבודה – מה מותר ומה אסור, נציג דוגמאות מהפרקטיקה, נלמד כיצד מגנים באופן ראוי על מאגרי מידע, כמו גם על פרטיותו של העובד, נעסוק בטפסים אותם נדרשים עורכי הדין להחתים את עובדי החברות והארגונים, וכן לתעד אירועים אשר במהותם מהווים פגיעה בפרטיות.
מי הזיז את המרחב הפרטי שלי?
הזכות לפרטיות במקומות עבודה כנגזרת מהעידן הגלובאלי
בעידן הטכנולוגי, מרבית פעולותינו מצולמות, מתועדות ברשומות מחשב, מוקלטת וכן נשמרות במאגרי המידע של חברות מסחריות ובמקומות העבודה. מצד אחד, מרחב הפרטיות "מתכווץ", ואולי אף נעלם כליל. מצד שני, מתהוות תקנות קפדניות המחייבות ארגונים, עסקים וחברות לנהל את המידע האישי המוחזק בידיהם באופן אחראי.
כיצד חופש המידע מוגן? ופרטיותו של העובד? ומדוע המחוקק נמנע מלהגדיר את המונח "פרטיות" באופן ברור?
הצצה ל"קרביים" של ההרצאה
מהי משמעות המונח "הגנה על הפרטיות במקומות העבודה"? מה מותר ומה אסור?
אילו דוגמאות מחיי היום יסייעו לנו להבין את המושג טוב יותר?
כיצד מגנים באופן ראוי על מאגרי המידע, כמו גם על פרטיותו של העובד?
מהם הטפסים שעורכי הדין נדרשים להחתים עובדי חברות וארגונים?
בעידן המתקדם בו אנו חיים, מושג הפרטיות לובש צורה חדשה. בואו ללמוד מהי וכיצד נפעל באופן הנכון ביותר!
טביעת האצבע הדיגיטלית- ראיות דיגיטליות הלכה למעשה
בשנים האחרונות, נוספו לשולחנו של בית המשפט תדפיסים ופלטי מחשב המוצגים כראיה דיגיטלית – תכתובות בפייסבוק ובדוא"ל, מסרונים קצרים ממכשיר הסלולר, היסטוריית חיפוש במנועי החיפוש או צילום מסך. משמעות תופעה זו והשלכותיה רלוונטיות ביותר להליכים פליליים כבדי משקל, ולכן דורשות זהירות ועדינות רבה בטיפול, באיסוף ובהבאתן לפתחו של בית המשפט.
מה משמעותן של הראיות הללו? האם הן קבילות מבחינה משפטית? ואילו ההשלכות יש לאיסוף ראיות דיגיטליות בעידן המודרני?
מהי משמעות הראיה הדיגיטלית?
לאילו מושגי יסוד נזדקק כדי להבין את הסוגיה?
כיצד אוספים ומתעדים ראיה דיגיטלית? כיצד בוחנים את מקוריותה?
אילו דוגמאות מחיי היום יסייעו לנו להבין את המושג טוב יותר?
באילו מקרים נזדקק לאיסוף ראיות דיגיטליות? מדוע חשוב לדעת ולהבין אותן?
העולם הדיגיטלי לא מתקיים ביקום מקביל ומרוחק – הוא חלק בלתי נפרד מחיינו. בואו ללמוד מהן ההשלכות שלו על ראיות משפטיות
ד"ר שני רופא עורכת דין בתחומי המסחר, דיני חברות, מחשבים ואינטרנט; מומחית למשפט ולטכנולוגיה מטעם בתי המשפט, 
הסנגוריה הציבורית ועורכי דין; יועצת לחברות וארגונים בנושאי הסייבר, מערכת לחתימה אלקטרונית, הפגיעה בפרטיות, מאגרי מידע ואבטחת מידע; בוררת ומגשרת מקצועית בתחומים המוזכרים לעיל; מרצה באקדמיה ובכנסים; כותבת ספרות משפטית בסוגיות שבין משפט לטכנולוגיה – דיני האינטרנט. תואר ד"ר ניתן מטעם האוניברסיטה הבינלאומית לעסקים ומשפטים בחרסון, אוקראינה.
לקבלת פרטים נוספים, המלצות והצעת מחיר
פנו אלינו 050-7387650
או צרו קשר:
