דגשים לראיונות
היי, כאן אנסטסיה אופק מאצלי חוויה עם ערך
החלטתי להביא לכם מידי פעם מאמרים , רעיונות ושיתופים של מרצים ובעלי ידע בתחומי הדרכה ורווחה בארגונים. חשוב לנו להביא ערך, ליצור מחוייבות ארגונית, אינטרקציה ועבודת צוות , מוטיבציה בעשיית העובדים וה
מנהלים. כל אלה מקדמים פרודוקטיביות ודיוק בעשייה
עקבו אחרינו גם בניוזלטר שלנו (אפשר לשים כאן לינק )
החלטנו להתחיל מגישה מענינת דווקא בתחום רעיונות עבודה, הרי משם הכל מתחיל
הזמנתי את המומחית לסמול טוק – שושי גל
לתת לנו את הזוית שלה לגישה.
קריאה מהנה.ואם אהבתם, נשמח שתרשמו לנו כאן בסיום המאמר
גישה שונה לראיונות עבודה – שימוש ב-Small Talk על מנת לשבור את הקרח
ראיון עבודה הוא הצעד המרכזי והחשוב ביותר בדרך לעבודה חדשה.
אחת הדרכים לצלוח ראיון עבודה ולשפר את סיכויי הקבלה שלנו היא הכרתה של אומנות ה"סמול טוק" ככלי עזר. ראיון עבודה הוא סוג של משחק שרק מי שיודע את חוקיו יכול לצאת מנצח. ה"סמול – טוק" הוא הכלי שבעזרתו תוכל לגבור ביתרון רב על המתמודדים האחרים.
"סמול טוק", זאת אומנות השיחה הקטנה שעוזרת לנו לצרוב את עצמנו באופן חיובי בתודעה של האחר.
לשיחת הסמול טוק יש חשיבות רבה בעולם העסקים שכן היא מאפשרת לנו ליצור את הקשר הראשוני ומאפשרת לנו לצלוח את שלב "ההיכרות" בצורה חלקה ונעימה יותר. ההיכרות תוכל להוביל אותנו להתחברות וההתחברות אותנו לשותפות. לסמול טוק גם תפקיד חשוב נוסף והוא שבירת הקרח ויצירת האינטראקציה הראשונית.
אחד הדברים הכי חשובים כשבאים לראיון עבודה הוא להכין שיעורי בית לפני. כבר בשלב הזימון לראיון חשוב וכדאי לברר מול מי אנחנו עומדים להתראיין. בעזרת המידע הזה נוכל לחפש פרטים רלוונטיים אודות המראיין. ניתן לחפש תחביבים, מצב משפחתי ופרטי מידע נוספים שיעזרו לנו לשבור את הקרח. בעולם מקושר חברתית כמו שלנו ניתן להגיע לכל מידע במהירות. חשוב לזכור שההצלחה שלנו מורכבת מ- 15 אחוז כישורים מקצועיים ו-85 אחוז כישורים חברתיים – אסור לזלזל אף פעם ביצירת קשרים נכונים. כשנגיע לראיון כבר יהיה לנו נוח יותר ותחושת השליטה תגבר.
חשוב להבין שמספיקה הערה אחת נכונה או מחמאה אחת במקום על מנת לפתוח בשיחה שתשים אתכם בדירוג גבוה אצל המראיין. כשנכנסים לראיון חשוב מאד להשתהות מספר שניות, להביט סביב ולא "להתפרץ" למשרד. המבט הראשוני וההשתהות מאפשרים לכם ללמוד את הסביבה ומאפשרים למראיין לבחון אתכם בלי לחץ. חשוב לשים לסביבה שכן הרבה פעמים היא מהווה אינדיקציה לחייו של אדם. תמונות מעניינות, ארון ספרים מרשים או גאג'טים מתוחכמים יכולים להוות נושא לשיחה שתביא אותנו לקוד שבירת הקרח – מציאת מכנה משותף. מנגד, חשוב להיות רגישים לנושאים כמו ילדים או בני משפחה כי אף פעם אי אפשר לדעת על איזה יבלת נדרוך.
בשיחה עצמה עם המראיין חשוב לשים לב אילו נושאים עולים על הפרק. אמירה ישירה יכולה להיות גם אמירה מפילה לכן שימו לב שאתם לא אומרים דברים חד משמעיים שעלולים להזיק לכם. ניתן לדבר על עניינים חדשותיים שנמצאים בקונצנזוס אך מנגד להישמר מאד משיחות "רגישות" בנושאי דת ופוליטיקה. חשוב להיות רגיש לסיטואציה בחדר, לא להלאות את המראיין בקשיים שלכם ("היו פקקים") ולא להתלונן. בנוסף חשוב מאד לבוא עם מסרים מחודדים. בסופו של דבר תרצו שהמראיין יזכור אתכם בגלל עשייה משמעותית וניסיון רב ולא בתור אלו שלא הפסיקו לפטפט. עוד טיפ חשוב הוא לדבר בלשון הרגש אני קוראת לזה ללחוץ על כפתורי הרגש : "אני גאה..", "אני מרגיש…" ולספק למראיין סיפור מעניין עם טוויסט. בכל הנוגע ללבוש, מחקרים שנעשו בנושא של רושם ראשוני הראו שלמסר שמועבר בין העיניים יש משקל מכריע, בעוד שלמסר שמועבר באוזניים יש משקל של נמוך של כ 10 אחוזים. המסקנה המתבקשת היא שיש חשיבות רבה לבגד שלנו וחשוב להבין שבגד זו שפה שבעזרתה אנו מציגים את עצמנו לאחרים.
כשאנו מתלבשים לקראת הראיון יש לשאול את עצמנו שלוש שאלות עיקריות: 1. עם מי נפגשים 2. מה רוצים לשדר 3. מה רוצים להשיג. בראיון עבודה אנו רוצים ללבוש ולשדר "הצלחה".
נושא נוסף שכמעט ולא חושבים עליו הוא הצבע – התדרים של הצבע משפיעים על מצב רוחנו ועל מצב הרוח של מי עומד מולנו. צבעים בין היתר מעוררים תחושות ורגשות וכדאי לא להקל ראש בבחירתם. כשמגיעים לראיון עבודה בצבעים מנוגדים אנו מסמלים שליטה ולקיחת פיקוד. צבעים רכים לעומת זאת משדרים יותר פשרות וקלילות וצבעים ניטרליים כגון זית, חום ובז' משדרים רוגע, צניעות ונינוחות – הכל תלוי במה שרוצים להשיג.
מרכיב נוסף בעל חשיבות רבה הוא החיוך. העובדה היא כי אנשים נהנים לתקשר עם אנשים חיכניים. על פי מחקרים שנעשו התגלה כי חיוך משחרר חומרים כימיים בגוף, משפר הרגשה ומוריד לחץ דם – דברים חיוניים ביותר כאשר אתם נמצאים בלחץ של ראיון עבודה. בנוסף, אצל הצד השני חיוך יוצר ריכוך ומוריד התנגדות ובסופו של דבר יוצר אמון.
במהלך כל הראיון חשוב להיות רגישים לשפת הגוף של המראיין. בסוף הראיון אף מומלץ ללחוץ את היד, להגיד את שמו של המראיין ולהדגיש בפניו כי תיקחו לתשומת לבכם נושא כלשהו שעלה בשיחה.
מיותר לציין כי חל איסור מוחלט לתקן את המראיין או לתת לו הרגשה שאתם אנשים מתחכמים או חסרי סבלנות.כמו כן, שימו לב למראיין והתנהלו בהתאם לתגובות שלו. בסופו של דבר, לפני שאנו ניגשים לראיון עלינו לשים לעצמנו מטרה ברורה מול העיניים – להצליח לדמיין את עצמנו במשרה. פרופ' דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה אמר כי 90 אחוז מחיינו נשלטים על ידי רגשות ומונעים ע"י התת מודע ואילו רק 10 אחוז מהפעילות המוחית נעשית בדרך הכרתית, מחושבת ואינטליגנטית. המסקנה היא שכדאי שנשדר הצלחה ונשדר מוטיבציה גבוהה עלינו לשכנע קודם כל את עצמנו שזה המצב הקיים.
